החלטה
בפני בקשה למתן צו מניעה האוסר על חילוט ערבות בנקאית מס' 0-007-0670-00-017004-0000001, ע"ס 50,000 ₪, אשר הוצאה על ידי המבקשת לטובת המשיב, על פי הסכם שכירות מיום 1.9.11 של נכס המצוי ברחוב לח"י 13, בני ברק.
המבקשת שכרה מהמשיב שטח של כ- 250 מ"ר, לצורך הפעלת עסק ליבוא, שיווק ומכירה של מוצרי קרמיקה ואביזרים סניטריים. בסעיף 18.1 להסכם השכירות נקבע, כי על המבקשת להפקיד בידי המשיב "ערבות בנקאית אוטונומית בסכום של שני חודשי שכירות".
לטענת המבקשת, המשיב הפר את ההסכם הפרות יסודיות. לטענת המבקשת, ניתן להשתמש במושכר כ"מחסן" בלבד ולא כעסק לשיווק ומכירה של מוצרי קרמיקה ואביזרים סניטריים והמשיב הפר את התחייבותו לשלם היטלי השבחה על מנת לקבל היתר לשימוש חורג. המשיב לא התקין תשתית חשמל נאותה להפעלת העסק באופן ראוי וגם הפר את התחייבותו לאפשר גישה חופשית ונוחה לעסק. לטענת המבקשת, השקיעה מאות אלפי ₪ בעסק, אך לא יכלה להפעילו כראוי נוכח מחדלי המשיב.
עוד טוענת המבקשת, שהערבות נושא הבקשה אינה ערבות אוטונומית.
לטענת המשיב, המבקשת שכרה את המושכר כפי שהוא, AS IS, והמשיב השקיע עשרות אלפי שקלים על מנת להתאים את המושכר לצרכי המבקשת, להתקין תשתית חשמל נפרדת למושכר ולקבל היתר או רישיון עסק לפעילות של המבקשת במושכר.
הטיפול בקבלת רישיון עסק והחיבור למונה חשמל עצמאי הופסק לאור העובדה, שכעבור כ- 6 חודשים מתחילת השכירות הפסיקה המבקשת לשלם דמי שכירות למשך 6 חודשים ולא הסכימה לשלם עבור צריכת החשמל שלה. המבקשת לא שילמה ולו פרוטה אחת בגין צריכת החשמל במשך יותר משנתיים. למרות זאת, דאג המשיב להתקנת נקודות חשמל, מזגנים ותאורה במושכר.
לטענת המשיב, עד ליום הדיון, 2.11.11, המבקשת לא שילמה 9 חודשי שכירות, בסך של 287,992 ₪. בנוסף לכך, החוב בגין צריכת החשמל מגיע לכל הפחות לסך של 75,000 – 85,000 ₪.
דיון
הערבות הבנקאית נשוא הבקשה היא ערבות אוטונומית לכל דבר ועניין. הערבות מוגדרת בסעיף 18.1 להסכם, כ"ערבות בנקאית אוטונומית" ועיון בכתב הערבות עצמו מעלה, שמדובר בערבות עצמאית ובלתי תלויה בהסכם השכירות. בסעיף 2.א. לכתב הערבות נכתב כדלהלן: "אנו נשלם לכם כל סכום שיידרש על ידכם עד לגובה סכום הערבות בתוך 15 ימים מיום קבלת דרישתכם, מבלי שתהיה עליכם חובה לבסס את דרישתכם ו/או לדרוש תחילה את התשלום מאת החייב".
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, "עקרון העצמאות קובע, כי המוטב זכאי לתשלום מהבנק אם התקיימו תנאי הערבות, אפילו אם עומדת לצד האחר לעסקת היסוד טענות כלפי המוטב במסגרת היחסים החוזיים שביניהם" (ע"א 4033/07 נחמד נ' בן ארי, פסקה 14). הפסיקה הכירה בשני חריגים לעקרון העצמאות, חריג התרמית וחריג "הנסיבות המיוחדות", אולם הפעלתם של חריגים אלה תיעשה במשורה ובמקרים קיצוניים. חריג המרמה מתקיים רק כאשר מדובר במעשה תרמית חמור. חריג "הנסיבות המיוחדות" מתקיים כאשר התנהגותו של הנערב היא חמורה במיוחד וחסרת תום לב קיצוני (שם).
מעבר לכך, בסעיף 18.2 להסכם השכירות נאמר, שהמשיב רשאי לממש את הבטוחות במקרה של הפרה יסודית של ההסכם ואי תשלום דמי שכירות מהווה הפרה יסודית.
לצדדים טענות רבות האחד נגד השני, ובאי כוח הצדדים אף הרחיבו והוסיפו טענות בסיכומים. טענות אלה יתבררו בהליך העיקרי ואין מקום לקבוע מסמרות כבר בשלב מקדמי זה.
מאידך, אין מחלוקת בין הצדדים, שהמבקשת משתמשת במושכר מאז ספטמבר 2009 ועד היום ולא שילמה את דמי השכירות במלואם. כך נטען בכתב התביעה, כי המבקשת קיזזה מדמי השכירות, עד ליום הגשתו, סך של 192,292 ₪.
עוד יצוין בהקשר זה, שהמשיב הגיש כתב תביעה שכנגד על סך 530,647 ₪.
כמו כן אין מחלוקת, שהמבקשת לא שילמה עבור החשמל שצרכה.
המבקשת טוענת, כי תשלום דמי השכירות "הוקפא" בהסכמה וכי לא שילמה עבור השימוש בחשמל נוכח הפרת התחייבויותיו של המשיב והסכמה בין הצדדים, שהמבקשת לא תשלם עבור השימוש בחשמל עד שהמשיב יעמוד בהתחייבויותיו. הנטל להוכחת טענות אלו מוטל על המבקשת.
לאור כל האמור, אין מקום למתן צו מניעה זמני והבקשה נדחית.
המשיב רשאי לחלט את הערבות הבנקאית נשוא הבקשה.
הוצאות בסך 7,500 ₪ ישולמו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.